יעודי
תקשורת עם יעוד יהודי
הודעות ארגונים
עדכון שבועי - י"ב סיון תשס"ט
![]()
מנהיגות יהודית
מנהיגות יהודית
עדכון שבועילגרסת הדפסה על דף לבן רגיל, (לחץ כאן)
לגרסת הדפסה על הדף המעוצב, הצבעוני, (לחץ כאן)בעדכון
תרגיל תרגילאיפה 'מנהיגות יהודית' במאבק?איפה שרי הליכוד?הודעותמאמרים חברים יקרים – ה' עמכם!
"זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם..." (פרשת 'בהעלותך', במדבר – יא,ה)
להגיד שקיבלנו במצרים דגים בחינם, זה כמו להתרפק על קערת "המרק" שקיבלנו "חינם" במחנות הריכוז. זה לא שהם היו רעבים במדבר – היה להם את המן, וטעמו כצפיחית בדבש – אז מה זה הקשקוש הזה? מאיפה זה בא? אין גבול לחוצפה?
אלא שזה טבעו של עבד בן עבד שאינו חי כלל את הוויית החירות. בספרו "טיסת לילה" מתאר סנט-אקזופרי ('הנסיך הקטן') את הוויית שבטי הערבים כפי שהכירה במדבר סהרה. כשעבד הזדקן, שחררוהו. העבד התחנן להמשיך לעבוד את אדוניו, ומשלא נענה – לא חיפש לעצמו גורל חדש כבן חורין. הוא נשכב על חול המדבר והתייבש בתוך מספר ימים אל מותו. הדגה שקיבלו במצרים – נתפסת אצל עם העבדים כמתנת חינם. המחיר הנורא ששילמו במצרים – אינו באמת מחיר, אלא מציאות טבעית. טבעי שמענים והורגים יהודים, טבעי שגוזלים את בניהם ורכושם, הם הרי אינם בני אדם. מה שנזכור הוא את מה שאינו טבעי – את האוכל שבחסדם הואילו אדונינו לתת לנו.
כשאובמה כורך את הטיפול בגרעין האיראני בהחרבת ישובים, הוא בעצם אומר – אין לכם זכות לחיות. אבל אם אתם רוצים בכל זאת להמשיך ולנשום את האוויר על הכדור הזה, אתם צריכים לשלם. עבורכם- החיים אינם זכות - זו מתנה.
וכשנתניהו מסביר בישיבת סיעת הליכוד ש: "ייתכן שבקרוב נאלץ להוריד מאחזים בלתי חוקיים, כפי שדורשת ארצות הברית – כדי להפנות את עיקר תשומת הלב לאיום האיראני", הוא מקבל את ההיגיון הזה.
אין זה משנה כמה מצבנו הכלכלי והביטחוני מצוין. יש לנו כלכלה שבאופן יחסי חזקה הרבה יותר מזו האמריקנית. השקל חזק מהדולר. יש לנו צבא מודרני ומצויד היטב. יש לנו את ה"מן" המשובח והמזין והטעים ביותר. אך מי ששבוי בתודעת עבדות לאדון האמריקני, אינו רואה זאת כלל – הוא אינו מרגיש שהוא יכול בלי ה"סיוע האמריקני" – בלי דגי החינם המצריים.
שום דבר לא יקרה אם נתניהו יגיד "לא" לאובמה. כל מה שצריך לעשות זה לצאת מן התודעה העבדותית. אך בינתיים התהליך הוא הפוך. נתניהו חושב שהחרבת ה"מאחזים" תקנה לו את האפשרות לפעול בחזיתות אחרות. הוא אינו מבין שמי שויתר על זכותו להתיישבות חופשית, ויתר גם על הזכות להגנה עצמית. מי שמחריב את מצפה יצהר, אינו יכול יותר לתקוף בבושהאר.
שבת שלום
משה פייגלין
תרגיל תרגילשורות אלה נכתבות ממשרדה החדש של מנהיגות יהודית ברמת גלעד. השבוע עברנו אל היישוב הצעיר שממשלת נתניהו מאיימת להחריבו ולגרש את תושביו.
מחלון המשרד החדש נשקף מישור החוף כולו, ממורדות הכרמל ועד פאתי אשקלון. כאן, ברמת גלעד לא נכנסים למרחב מוגן בזמן התרגיל. מכמה סיבות:
קודם כל, לא שומעים כאן את האזעקה ולא "מבינים" שצריך להתמגן.
חוץ מזה – ממילא אין כאן בנמצא "מרחבים ממוגנים".
וחוץ - חוץ מזה... הרי יהודה ושומרון, הנם המרחב הכי מוגן שיש.
גוש דן הוא אחד האזורים הצפופים בעולם. מדובר ברוב אוכלוסיית המדינה וריכוזיה הכלכליים. כל בר דעת אמור היה להבין שמדינה הנתונה כל העת תחת איום קיומי, אסור לה לתת למציאות שכזו להתהוות. אך מאז פרוץ השלום בהסכמי אוסלו, התחולל תהליך הפוך. מדיניות פיזור האוכלוסין של ימי הראשית הציונית, הפכה פניה למדיניות ריכוז האוכלוסין בימי ה'פוסט'.
המרחב המוגן האמיתי של תושבי גוש דן הוא הרי בנימין והשומרון. פינוי אוכלוסיה בשעת סכנה לאזורי הנגב והגליל הוא בלתי אפשרי. המרחקים גדולים יחסית והצירים המעטים יהיו חסומים לפחות כמו בערבי חגים...
לעומת זאת, המרחק מכפר סבא לקרני שומרון הוא מרחק של כמה שעות הליכה ברגל!
מרחבים מוגנים הם דבר מצוין (ראה הרצאתו של חברנו יהושע סוקול בסוף העדכון). אולם המרחב המוגן האמיתי שאותו צריכה ישראל לפתח, הן מבחינת יכולת קליטת האוכלוסייה, והן מבחינת הנגישות – הוא אזור גב ההר.
נכון לעכשיו, עושה ישראל "תרגיל" הפוך. כלומר מרכזת את כל אוכלוסייתה במקום אחד ומתרגלת אותה בקטיף פטריות איראניות...
איפה 'מנהיגות יהודית' במאבק"למה אינכם מנהיגים את המאבק על המאחזים?" נשמעים שוב הקולות. "לפני שאתם מנהיגים את המדינה – תפסו את הנהגת המתנחלים..."
שאלות כאלו נשאלו גם בזמן הגירוש מגוש קטיף, וכבר ענינו עליהם בחוברת שלמה שפרסמנו שנה לאחר הגירוש. אבל תמיד צריך לחזור על הראשונות.
לאחר ש"תפסנו מנהיגות" והנהגנו מאבק שטח מוצלח מאוד תחת הכותרת 'זו ארצנו' – התעורר הציבור להבין כי תחושותיו – תחושות רבים הן. האווירה שנוצרה בעקבות 'זו ארצנו' היתה אחת הסיבות המרכזיות לניצחון נתניהו על שמעון פרס (בחירות 96) ועליית הליכוד לשלטון. התוצאה היתה שנתניהו לא זו בלבד שלא התנער מהסכמי אוסלו, אלא רץ אל ערפאת ימ"ש, חיבקו בשתי ידיו, הסביר כי מצא ידיד, מסר נשק וכסף למחבלים שיחרר רוצחים ששבו לרצוח וגם מסר את רוב השטח של חברון, ובקיצור נמרץ – מנהיגי זו-ארצנו ישבו בכלא ונתניהו המשיך בדיוק באותו תהליך שהחל בו יצחק רבין. למעשה, עם נתניהו זה היה חמור הרבה יותר, כי כל עוד מדובר היה בשמאל – היתה תקווה שהימין יעלה לשלטון ויחזיר את הרכבת לפסים. אך כשגם נתניהו התמסר לאותו תהליך, הוא נתן לאוסלו את הלגיטימציה של המחנה הלאומי וחיסל, למעשה, את הסיכוי לחזור למסלול של שפיות – מסלול של חיים.
מכאן ברור שלחזור לימי זו ארצנו, להפיל את הממשלה ואז לשוב ולהצביע עבור ה'ביבי' התורן - תהיה ברכה לבטלה, מי שאינו לומד מניסיונו שלו – לאוויל ייחשב.
"חלילה וחס" - יאמרו השואלים – "על חשיבות פעילותה של מנהיגות יהודית, אין חולק, אבל מדוע אי אפשר לעשות את שני הדברים ביחד? גם להנהיג את השטח וגם להנהיג את המהלך הפוליטי".
ובכן, האמת היא שזה בלתי אפשרי. אנו מסייעים למאבק השטח, מגלים את דעתנו ככל שאנו יכולים, נעמדים עם אחינו בקו החזית – אך להנהיג את המאבק איננו יכולים.
מדוע איננו יכולים להנהיג את מאבק השטח?
עצמתה וסוד הצלחתה של 'זו ארצנו' היו בפשטות אמירת כל האמת והליכה עד הסוף – כולל נכונות לשלם במחיר מאסרים ומשפטים ארוכים.
איננו מכירים סוג אחר של הנהגה. אי אפשר להיאבק נגד פשעי השלטון על פי כלליו ובגבולות שהוא עצמוקובע. לכן קבענו לעצמנו (לדוגמא) כלל בתקופת 'זו ארצנו' – שבאופן עקרוני איננו מבקשים רישיון הפגנה מן המשטרה – גם כשמדובר היה בהפגנות הקטנות והרגועות ביותר.
היום המצב גרוע הרבה יותר, וכל הנהגת שטח שמבקשת להצליח במאבקה, תמצא עצמה חיש קל מאחורי סורג ובריח, ותחת אישומים שונים ומשונים מהמרדה ועד חבלה בשלום העולם...
כיוון שלא מדובר בערבים או אנשי שמאל אלא באנשי אמונה – אישומים אלו יהוו עילה לפסילתם מהתמודדות במגרש הפוליטי והמגרש הפוליטי הוא שדה המערכה בו אנו מקדמים את המנהיגות היהודית למדינת ישראל. כפי שלמדנו על בשרנו פעמים רבות, מאבק שטח שאין לו מוצא פוליטי מוצא עצמו שוב ושוב בנקודת ההתחלה. לכן הקמנו את 'מנהיגות יהודית' והיא מבחינתנו המטרה המרכזית, שקודמת לכל משימה אחרת – חשובה ככל שתהיה.
איננו מזלזלים במאבק השטח – "עם אחינו אנו בצרה", אנו חושבים שהוא חשוב מאוד מאוד וגם הסברנו לא אחת כיצד לדעתנו עליו להתנהל וסייענו ככל יכולתנו. אך את הנהגת המאבק הזה אנו משאירים לאחרים ומתפללים להצלחתם.
איפה שרי הליכוד?שאלה נוספת היא "היכן חכ"י ושרי הליכוד שתמכנו בהם למה הם לא מתגייסים עכשיו לעזרתנו?"
ובכן – הדברים רחוקים מלהיות מדויקים. חברי הכנסת דני דנון וציפי חוטובלי כבר ארגנו ביוזמתם המלאה, ועידות רבות משתתפים, שהחלו לגבש אופוזיציה רחבה לרעיון שתי המדינות. בישיבות הסיעה אנו רואים תסיסה הולכת ומתרחבת נגד מהלכי הגירוש של נתניהו, אין ספק שרוב סיעת הליכוד היום מתנגד למהלכים הללו ובנושא זה יש למנהיגות יהודית והמתפקדים שנענו לקריאתה להתפקד לליכוד, סיבה טובה להיות מרוצים.
יחד עם זאת חשוב להבין!
אם פחות מרבע מהציבור שהגיע לכפר מימון, כדי לסובב את גדרותיו ולחזור הביתה – היה באותה הזדמנות נענה לבקשת אנשינו שם – ומתפקד לליכוד, לא היה היום שום איום על שום התיישבות בארץ ישראל!
גם עתה לא מאוחר, התפקדות מאסיבית לליכוד תחזק את החכי"ם הנאמנים ותערער את יכולתו של נתניהו להוביל לחורבן. הניסיון מוכיח שזהו כלי רב עצמה, שלא נושא בחובו שום נזק.
אל תעמדו מן הצד – קחי על עצמך משימה פשוטה, לפקוד חמשה חברים חדשים לליכוד בכל חודש.
לפרטים - לחץ כאן:
עכשיו? כשביבי מחריב נקודות יישוב יהודיות נצטרף אליו לליכוד?
עכשיו יותר מאי פעם בעבר!
הליכוד אינו סתם מפלגה. הליכוד, כמו הכנסת, זו זירה. בזירה הזו נקבעת הנהגת המדינה והכוון אליו תלך! מי שמתפקד לליכוד נכנס לזירה ויכול להילחם. מי שלא נאה לו להתפקד – שלא יבוא בטענות כשביבי יחריב את ביתו וחברי הכנסת של הליכוד יעמדו מן הצד.
הודעותטכס קביעת מזוזה במשרדי מנהיגות יהודית ברמת גלעד
המאבק על המאחזים
דף של משה פייגלין בפייסבוק בעברית! חשוב להצטרף ולהפיץ! (http://www.facebook.com/pages/-/93477229400)
מנהיגים – עתודת המתנדבים של מנהיגות יהודית. להצטרפות, לחץ כאן
מאמריםכבכל שבוע ביום ראשון, גם השבוע התפרסם מאמרו של משה פייגלין, "מאחז בלתי חוקי – טרמינולוגיה אנטישמית", בNRG. חברי מנהיגות מוזמנים להיכנס ולהגיב.
האזינו לדברי יהושע סוקול כאן - בנושא, "איך לשרוד פיצוץ גרעיני".
להאזנה לראיון עם משה פייגלין ברשת א', שהתקיים במוצאי שבת פרשת נשא, לחץ כאן
חלומה של צופיה – צופיה
מדוע שונה מדינה זו מיתר המדינות - אליקים העצני
הצג אתר רגיל
