יעודי

תקשורת עם יעוד יהודי

הודעות ארגונים

"יבנה המקדש" - גליון 2 ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏(135)‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏ תשרי ה'תש"ע

בטאון אלקטרוני של "התנועה לכינון המקדש"גליון 2 (135) - תשרי ה'תש"ע - ת.ד. 31336 ירושלים 050-8649968 lamikdash@gmail.comציון לנפש חיהמרן הצדיק אדוננו רבי דוד טעביל אלבום זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבאבחול המועד סוכות ח"י תשרי, יום השנה לעלייתו לגנזי מרומיםתהא נשמתו צרורה בצרור החיים* * *כדאי לראות: עליה של ישיבת מעלה אדומים להר הביתhttp://2424.co.il/news_read.php?n_id=2076&cat_id=4&tmp=886* * *הפעם תא חזי ותא שמעולקריאה בעיקר יין ישן* * *למה ???• למה כשערבים משתוללים מענישים את היהודים?• למה בחג מוסלמי פוגעים בכניסת יהודים להר?• למה בחג יהודי גם פוגעים בכניסת יהודים להר?• למה משטרת ישראל מעדיפה את רגשות המוסלמים על זכויות היהודים?• למה המשטרה פגעה בכבוד זקן ראשי הישיבות ביש"ע מו"ר הרב נחוםרבינוביץ' שליט"א?• בעצם למה לא??!כיאין די יהודים שעולים להר הבית!!!ביום ה' כ"ז בתשרי (15/10/09) מ-7:30בסיום חודש החגיםנעלה בהמונינו להר הביתיש לטבול במקוה טהרה לפני העליה. אין להכנס להר בנעלי עור.יש להצטייד בתעודת זהות או ברשיון נהיגה.לפרטים והרשמה: 050-8649968זה הזמן להירתם ולתרום ל"תנועה לכינון המקדש" התקשרל-050-8649968, תרום ב'כרטיס אשראי'או עדיף בהוראת-קבע – לתנועה שכל מגמת פעולותיה "יהוד הר הבית" –מצוה הבאה לידך אל תחמיצנהדרשו ה' בהמצאו – במקום ובזמןסיפורי מתחיל בנסיעה לירושלים על מנת לעלות להר הבית. כמובן, שטבלתיכדין, לאחר שהסרתי את כל החציצות. את הלכות מורא מקדש, והמקומות המותריםכבר היכרתי. ויצאתי לדרך לקראת המעמד הפרטי של "מה נורא המקום הזה".בדרכי, עוצר אותי יהודי חרדי, ומבקש טרמפ. "אני צריך לכותל המערבי. האםאתה אוכל להתקדם איתך"? "בשמחה" עניתי לו. "ואף תוכל להתלוות אלי עדלמקום עצמו."והתוספת האחרונה היתה גדולה מהראשונה. מאחר והוא לא היה בקי בסמטאותיה שלירושלים העתיקה, ובן לויה שידריך לו את הדרך, היה לו לעזר רב.החנתי את הרכב ליד שער יפו, והחלפתי את נעלי העור בנעלי בד.כשכולו תמה, שאל אותי אותו יהודי: "מה זה? וכי יום כיפור היום?!"עניתי לו "כן! זהו יום כיפור פרטי שלי!"אני עולה להר הבית, ואכן דומה הדבר ליום הכיפורים.כביום הכיפורים, טבלתי במקוה כהיטהרות לעליה להר, התכוננתי בהסרת חציצותהגוף לפני המקוה, ואף בחציצות הנפש לפני "מקוה ישראל ה'", והנה אני נועלנעלי בד כביום הכיפורים, בעת שאני בא לפני השכינה.*"דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב". דורשים חז"ל, אלו עשרה ימים שביןראש השנה ליום הכיפורים. ימים שה' קרוב אלינו. ימים שה' כביכול יוצאמארמון מלוכתו, ובא אלינו.וכשם שיש "בהיותו קרוב" מבחינת הזמן, כך יש בהיותו קרוב מבחינת המקום.וזהו הר הבית ובית המקדש- מקום השראת השכינה.גם כאשר עולים להר הבית, מקיימים "דרשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב".וקרבה זו אינה קיימת רק בעשרת ימי תשובה. היא קיימת בכל ימות השנה.בעליה להר הבית, השכינה אינה יוצאת מביתה אלינו, אלא אנו באים אליה אל ביתה.שם בהר הבית השכינה שורה. שם אנו מקיימים "לשכנו תדרשו ובאת שמה". ושםאנו מקיימים בכל ימות השנה "דרשו ה' בהימצאו". אנו דורשים את ה' במקוםהמצאו."מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קודשו. זה דור דורשיו"*ואם בכל השנה, בעת עלייתנו להר הבית, אנו מקיימים "בהמצאו" רק במימדהמקום, הרי שאם עולים להר הבית בעשרת ימי תשובה, זוכים לעניין במשמעותכפולה."דרשו ה' בהמצאו" מבחינת המקום, "קראוהו בהיותו קרוב" מבחינת הזמן.מאיר גולדמ'מדור הסטורי:ירחון "יבנה המקדש" המשך מ-(כ טבת ה'תשמ"ח גליון 3)פרוטוקול מאסיפת חברים שנתקיימה ביום שני ל' כסלו התשמחנוכחים: אברהם אייזיקס, דוד אוזדאבא, יוסף אלבום, מרדכי אקרמן, דוד ברחיים, מיכאל בן-ארי, עודד כיטוב, גד סרווטמן, ישראל שניידר.אורחים: דוד אלבום, יוסף שיפר.הישיבה נפתחה בשעה 7.45 וננעלה ב-9.00יו"ר: דוד בר-חייםא) הערת היו"ר: באסיפה זו משתתפים 8 חברים בלבד, להזכירכם שבתקנות (2.ב)נקבע: החברים מקבלים על עצמם להשתתף בישיבות האסיפה הכללית!. (בהמשךהישיבה הגיעו חברים נוספים ואורחים, בהתחשב עם העובדה שהיה זה יום גשם,הרי היתה אפוא השתתפות נכבדה למדי, כמובן אין בכך משום ביטול הפניה אלהחברים שאינם טורחים להופיע גם בערבי קיץ!).ב) נמשך הדיון על הצעת תקנון-הארגון, ונתקבלו בה התיקונים דלהלן:] בסעיף א1 נעשה שינוי נוסח כדלהלן "חבר הארגון הוא מי שהתחייב בחתימתועל טופס היסוד. למלא את חובות החבר שהן: ...". משמעות השינוי היא שאין דיבהבעת נכונות גרידא אלא נדרשת חתימה ממש.2] בסעיף ב4(ג) לאחר דיון הוסכם לפשט את תהליך ההצעות-לסדר, ולשם כך נעשהשינוי בסעיף הנ"ל. הנוסח החדש: "הצעות לסדר תוגשנה בפתח האסיפה הכללית עלידי כל חבר החפץ להעלות נושא או רעיון לדיון. לצורך זה תוקצב דקה אחת לכלחבר ולאחר מכן תתקיים הצבעה לקבוע אלו הצעות יידונו. והאסיפה תתנהל לפיהצבעה זו. דבר זה ייעשה בתחילת כל אסיפה".3] לעומת זת לגבי דיון בביטול החלטות ישנות נתקבלה הצעת החברים אלבוםוסגל הדורשת לשם כך הצעת רוב החברים. אמנם עצם הביטול יעשה גם על פי רובמשתתפי האסיפה. סעיף ב4(ד)2 שונה אפוא ונוסחו החדש: "הצביעו רוב משתתפיהאסיפה לבטל את ההחלטה הקודמת בנידון...".ג) החבר א' אייזיקס העלה בשם ידידו, עובד בכיר לשעבר במשטרת ישראל.סבירות להקלה בשעות הכניסה להר הבית על ידי יצירת קשר עם אישים ערביםבעלי השפעה, על אף הספק בדבר סיכוי ריאלי לתוצאות חיוביות, נערך דיוןבשאלה העקרונית: האם מכבודו של הקהל לקיים קשר עם אנשים שאינם בני בריתבנושא הר הבית, והאם אין בכך כעין הכרה בבעלות ערבית על ההר. נשמעו דבריםבעד (כיטוב, סגל ועוד) ונגד (ד' בר חיים), ולבסוף הוסכם על דעת הרוב שלאלשלול גם פתח זה ולהסמיך ידו של המציע לגשש בכיוון הצעתו.ד) דוד אלבום סיפר על ההשתחויות הנעשות לאחרונה (ראה בראש הגליון) בהרהבית והזכיר בשם הרב ישראל יעקב פישר, להקפיד לעשותם על הדשא או הקרקעהחשופה שבמזרח העזרה ולא על רצפת האבנים (בלא הפסק בגד) משום איסור "אבןמשכית" לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה – הקיים לדעתו גם בהר הבית שמחוץלעזרות ולא רק בבתי כנסיות שבמדינה.ולבסוף: דיון נוסף בענין ההצעה להכין מעמד הקהל חגיגי לפני שלחנות ערוכיםלחברים בני משפחותיהם וכל הנלוים עליהם (ראה להלן בגליון זה). ההצעהנתקבלה על דעת רוב החברים והוסכם להשתדל בהכנתה לקראת ראש חודש אדר.האסיפה הבאה ביום שני ו' שבט בשעה 7.15 בראשה ישב: שבתי זכריה, באסיפהזו אנו מצפים לאורחים שיבואו בעקבות המכתב שנשלח לאוהדים, ולפיכך תוקדשרובה ככולה להסברת ענייננו לפני האורחים.*נוסח מכתב הקריאה להצטרפותבעלון הקודם הזכרנו בפרוטוקול סעיף ד על מכתב קריאה-להצטרפות שהוכן בועדהפוליטית משפטית, בע"ה הוכן המכתב והופץ. להלן נוסחו המלא.ב"הירושלים חנו-כ"ה כסלו תשמ"חלכבודהנידון: קריאה קדושה למען מקום בית מקדשנו.א.נ. המצב בהר הבית מקום מקדשנו הוא כזה, שלמרות שירושלים היא בידיישראל, נראה לצערנו, כאילו הציבור היהודי שכח את האתר המקודש ביותר מדורידורות, ב"ה יהודים פוקדים באלפיהם את ה"כותל-המערבי", אך שוכחים כיה"כותל" אינו אלא אחד מכתלי מקום המקדש, וקדושתו של ה"כותל" באה אך מכחהמקדש.אנו שואלים אי התשוקה שהיתה קיימת בכל הדורות למקום המקדש?התאגדנו יחד לפני מספר חדשים – קבוצה שבעיקרה אנשי ירושלים – במטרה לפעוליחד בנושא "הר הבית". האגודה מורכבת מאנשים יראי שמים וביניהם רבניםוגדולי תורה.כדי לפעול הלכה למעשה, קבלו חברינו על עצמם, לפקוד את "הר הבית" לפחותאחת לחודש, ולעלות אליו בטהרה כדת, נוסף על כך קבלנו על עצמנו לתרום סכוםחדשי של לפחות -20 ₪, זאת לשם מימון הפעולות וקידום הנושא.האגודה שמה לה למטרה עיקרית לעורר מחדש בציבור היהודי בארץ ובתפוצות, אתהתשוקה למקדש, לדעתנו הנושא חיוני לעם מבחינה לאומית ודתית כאחת.בחמשת החדשים שעברו הספקנו לארגן מתנדבים למשימות מיוחדות כוועדות ארגון,משפט, הלכה וכספים, אנו נעזרים במזכירה, נפגשנו בינינו עד היום אחתלחודש, וועדות ישבו לפחות פעם נוספת בחודש, כמו כן אנו מוציאים כתב-עתנסיוני.... "קול המון כקול שדי" ... החלטנו על כן לפנות אליך בקריאה מקרב לב,להצטרף לאגודתנו, להרחיב שורותינו, כדי לפעול יחד בנושא החשוב הזה, על כליהודי החרד למקום קדשו, להוציא מקרבו את "מחשבות הגלות" וקודם כל לעלותאתנו ל"הר קדשנו" ולעורר בכך מאות ואלפים אחרינו, בכך נוכיח את קשרנולמקום וחזקתנו בו, לבל יוכלו אויבינו להתנכל לנו.בידענו שכבודו אוהד את הנושא, אנו פונים באיגרת זו ומבקשים להצטרף אלינוולפעול יחד בצורה מעשית למען המטרה הקדושה.הפגישה הבאה תתקיים ביום שני ו שבט התשמ"ח (25.1.88) בשעה 7.15 בערב,בבית הכנסת "אחדות ישראל" ברחוב יפו 91 בחצר "בית היתומים הספרדי" קומהב'. נשמח לראות אותך במחיצתנו.לפרטים נא להתקשר טלפונית 02-634472, 02-667395, 02-246660 או לת.ד. 16298 ירושלים.בכבוד רב, ובתפילה לגאולה שלמה בקרובחברי המועצה הארצית לכינון המקדש(שם זמני)* * *דעה אישית"הקהל על שום מה"(על התכנסותנו המיועדת לחדש אדר).בפגישתנו האחרונה אור ליום ב' טבת הוסכם על הכנת מסיבה כללית של כל חבריאגודתנו, נשיהם בניהם ובנותיהם וכל הנלוים עליהם (וכל המרבה הרי זהמשובח!) – מתוך תקוה כי הדבר יביא לליכוד השורות בינינו, ולדרישת ציוןבפרסום ובפרהסיא.סוד גלוי הוא כי אנו, כפרטים, כל אחד בסביבתו הריהו חריג במקרה הטוב,ונשוא לעוינות במקרה הפחות טוב (-רק דלות מעשינו היא הסיבה לכך שאיננונרדפים ממש!), ובאמרנו "סביבה" – לא פעם הכוונה גם לבית פנימה, אם מצד בתהזוג ואם מצד הצאצאים, ההורים המחנכים והרבנים.לו רק עקב עובדה זו, תהיה תועלת אשר לא-תסולא-בפז, בהתכנסותנו, בה נפגיןקודם כל כלפי עצמנו כי סוף סוף בנינו מסגרת אשר בה הכמיהה לבנין המקדשאיננה חריג אלא נורמה, ובה העשיה – לא הצפצוף – למען בנין הבית, היא חובהמעשית ושאיפה חיה ולא מצות-אנשים-מלומדה, בזאת נבנה סביבה אשר עונהואומרת קול אחד: שם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך: שם נעזור איש לרעהו ואישלאחיו יאמר חזק: שם נהיה פטורים-לשעה מענשם של קנתרנים למיניהם, הלוחמיםבחרוף נפש למען אפס-מעשה, ומבקשים שכר כפינחס – מתוך תמימות או היתממות –על "השמעות לרבנים".ולמה בסעודה? – שכן אמרו חכמים (חולין ה ב) אין הסתה (גם במובן החיובי)בדברים, אלא באכילה ושתיה, ועוד אמרו (סנהדרין קד א) גדולה לגימה שמשרהשכינה.אמנם הקדש והמקדש מטרתנו, בקרבת אלקים חפצנו, אבל דרך ארוכה עוד לפנינווחשוב על כן שנתקרב, כאותם עצמות יבשות בחזון יחזקאל, "עצם על עצמו" כדישנוכל לעמוד כגוף אחד למול כל ההפרעות העומדים – ועוד תעמודנה ביתר שאת –כנגדנו, השטן וחילותיו ערוכים כל שעה להתייצב לפני הולכי בדרך מצוה מאזאבינו הראשון שאחז דרכו בזריזות אל הר המוריה לקדשו בקרבן הנורא מכל. –בעקידת בנו כמצווה עליו מפי ה', ובפי המשטין מינים שונים של טיעוניםלעכב, החל ב"פרומקייט" וכלה בריפוי ידים וערעור-אמונה, כתיאורם של חז"לבמדרש רבה. מעשה אבות סימן לבנים וגם אנו זקוקים להרבה כוחות כדי להזהרמן "היועצך לפי דרכו" גם אם "כתלמיד חכם נדמה לך".ועוד זאת: כבר הזכרנו כי חסרים אנו את הכמיהה למקדש בעיקר משום שכמעט אבדמקרבנו "הווי המקדש", זמן רב מדאי חלף מאז חוינו את המקדש, וכבר התרגלנולתרבות תורנית אשר "נאכל חצי בשרה", אנו חוזרים כתוכי אחר המקוננים עלחסרון קרבן פסח, עליה לרגל, חגיגה והקהל, הבאת ביכורים, "מראה כהן", ריחהקטורת ועוד, אבל האמנם יכול אדם לקונן באמת על דבר שלא נוסה בו, לא חוהאותו ולא טעם טעמו? – וכאן תפקיד גדול לנו: להחזיר עצמנו אל תרבות המקדש,טעמיו ומראותיו, להקים בקרבנו "מקדש בדרך" (כענין "מדינה בדרך"), לתרגלולעורר מחדש את החושים לקראת המקדש והליכותיו, ומתוך כך יפתחו לנושערי-מעשה לבוא בם בית ה'.חיי המקדש כרוכים במדה מרובה באכילה ובשתיה, בשירה ובזמרה, וכשם שאינהדומה עמידה בעזרה לפני הכהן בעבודתו לאמירת "סדר עבודה" בסידור התפילה,כך אינה דומה "אכילה לפני ה'" או שירה וזמרה על רקע המקדש לאכילה ושירבעלמא, והרי הכתוב מעיד כי אכילת מעשר שני בירושלים מולידה בלב יראהושמחה "כל הימים", ענין זה נכבד כל כך, עד שעשרה אחוזים בקרוב מכלל התוצרהלאומי מוקדש בתורה לשם אכילה לפני ה', את שעותיו היפות ביותר – מבחינהרוחנית וגשמית – היה אדם מישראל עושה בירושלים בה הוא זוכה לירו-שלם –ראיה שלימה ויראה שלימה, מתבשם מתורתה וחכמתה ותפארתה ו"ממלא את מצבריו"בגשם נדבות ורוח הקדש לכל ימות השנה. – כמדומה שסעודה שנקראהלשמו-של-מקדש, אפילו בחורבנו, יש בה משהו-מן-המשהו מ"אכילה לפני ה'""ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה" – ואין אנו פטורים מנסיוןאשר כזה.ידוע ומפורסם בספרי חסידות כי מתוך אכילה בקדושה ניתן להגיע להשראה והשגהגבוהים יותר מאשר מתוך תענית ותפילה, הבה נכנס לעבי-הקורה גם בנושא זהוה' יאיר עינינו, כמו כן יתכן שהכנת סעודה לשם המקדש מצד אנשים הכואביםאת החורבן כמונו – יש בה מסירות-נפש רבה יותר מן ההתמסרות לענין רוחניטהור. אם כן – רשאים אנו לצפות לפירות טובים ונכבדים.ותועלת נוספת, קרובה יותר – מדרך הטבע קיימים גם בציבורנו הקטן הבדליגישות – זעירים אמנם – כלפי המטרה, חילוקי הדעות בדר ך ובאמצעים באיםלידי ביטוי באסיפות החדשיות וכך נאה וכך יאה, אבל יש לתת מקום להתוועדותמסוג אחר, אשר בה תבוא דווקא לביטוי אחדות הדעות וקרבת הלבבות הפנימיתשבין אותם מתי מעט – לפי שעה – ש"תפס" אותם ענין המקדש כנקודה מרכזיתמקשרת לב ומח, "עם אחד בלב אחד" – אך ורק במקום אחד מיוחד לא-ל המיוחד.אין כמו סעודת-מצוה לביצור "המשפחה" וחישוף הנקודה הפנימית המחברת.הבה נתגייס כולנו במסירות גם לארגון מטרה "גשמית" זו, יכין נא כל חבר,כבר היום, רשימה של בני משפחה, שכנים וידידים המוכנים להשתתף (נא להודיעעל מספר המשתתפים !). יעלה הצעות ורעיונות ואולי גם יכין דברים לשאת לפניהמתכנסים, אם בעל נגון הוא יתכונן לכבד את ה' מגרונו או בכל כלי שיר, וה'יראה ללבב כי לא לכבוד עצמנו אנו עושים, ויראנו עין בעין בשוב שכינתולציון. אמן כן יהי רצון.* * *בני עליהלמען שממות היכלךלכאורה כל כך פשוט וחלק: עולים להר, נבדקים ונרשמים בכניסה על-ידי משטרתישראל, מחכים לליווי, מסתובבים במסלול הקבוע בלווי משטרתי בתוספת אנשיהוואקף ויוצאים, עוד שבוע, לפעמים חברים מגיעים – אבל לפעמים נכנסים לבדאו רק עם עוד אחד, אבל "תכליס" מה עשינו? האם הועיל הסיבוב? איך, והאםבכלל קידמנו בכך את מטרתינו לבנות את בית-המקדש? האם נוכחותינו השבועיתמועילה? על מי בכלל עושים רושם?תשובתי לכל השאלות האלו החלטית וניתנת ללא היסוס: נכון להיום, אין עודביטוי יותר מוחשי בשטח מאש לבקר לעיתים תכופות בהר, לא רק לאחרים אבל גם,ואפילו חשוב יותר, לעצמנו, והענין הרבה יותר מסובך ממה שהוא לפעמים נראה,ההישגים המזעריים שהשגנו עד הלום, הזכות לערוך סיבוב מלא, ההיתר להכנס עםספר (למרות שלא מדובר עדיין בספרי קודש) לא ניתנה לנו בבת אחת.חברים מוכרחים לזכור שאנו, שחזותנו החיצונית מוכיחה על היותנו שומרי תורהומצוות, בגדר חשודים בביקורנו בהר, ברור לכל רואינו שמטרתנו לבקר באתרבית מקדשינו לא במסגדים.היחס כלפינו הוא בהתאם, בביקורנו בח' טבת, נתקלנו בעוד שינוי-מצב-רוח שלמשטרת ישראל: במקום לאשר כניסה לכל החבורה שמנתה שבעה בבת אחת, השוטראישר רק ביקור של שלושה, למה? ככה! המצב התחמם בסיבוב הראשון כשהרב אריאלהשתחווה פעמיים, הדבר הביא בעטיו לווי מוגבר של אנשי הוואקף, בסיבובהשני, השוטר סירב להרשות לי להצטרף לחבורה וכאשר התלוננתי איים שאם אעמודבסירובי לא ילווה אותנו. ואמנם כן היה: ארבעה אנשים מוקפים במשמרת כבדהשל אנשי הואקף. לא נעים אבל לא נורא.היום (טו טבת) נוכחנו לדעת שמשטרת ישראל מפעילה מדיניות חדשה כלפינו בהר,חיובית מבחינתנו: היא איננה מלווה אותנו בשעת הביקור, אם כי מצד שני היאמנסה להוריד את מספר חברי הקבוצה המורשים להכנס ביחד, מי יודע איזהחידושים נראה בשבועות הבאים? אבל חייבים לדעת שביקורינו השבועיים למרותתנאי מזג האויר ולמרות השמועות (ורוב הזמן בלי כיסוי בשטח!) על מצבבטחוני רעוע, משאירים רושם הולך וחזק על הגורמים בשטח שמכירים בנוכחותנולא כחריג אלא כדבר טבעי, דמיינו לעצמכם לו כל חברינו היו מתייחסיםלביקורים ביתר רצינות, אני משוכנע שבידינו לשנות את המצב.אברהם אייזיקס*(כיום אנו בגליון 264 שנה כב – כולם נכרכו ב-8 כרכים עבים,אפשר לקנות אותם ב-150 ₪ כל אחד)מה בתמונות ? :1 - קריאת הרבנים – לעליה להר הביתגליון זה והגליונות הקודמים אפשר לקרוא (ללא שגיאות) בכתובת דלהלן:http://www.kehilaemunit.org/index.php?option=com_content&task=blogcategory&id=150&Itemid=43וגם ב:http://www.eudi.022.co.il/BRPortal/br/P103.jsp?cat=530www.lamikdash.blogspot.comיש חדשות גם ב:http://www.sosamikdash.cjb.co.ilיכפר ירצה כאז בהעליותי,(יסלח כבימים שהקרבנו)בהיות אריאל בבחן עליותי(כשהמזבח בנוי ומתרומם לגובה)תשובה מכפרת כזבחי תמידי (כזבח התמיד)קדשו יקומם, קדשיו להקריבםלהציב הוד שכינתו בקרבם.(אותך אדרוש – מעריב ליום כיפור)שנה טובה כתיבה וחתימה טובהבכבוד רב – הרב ישי באבד – דוברהתנועה לכינון המקדש - 050-8649968לפרטים תגובות סירובים ותרומות נא לפנות ל-050-8649968 ואו ל - lamikdash@gmail.com

WCAG 2.0 (Level AA) דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA